<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קפ"ב</h1>
<h2>דף ג:</h2>
מצאתי בספר הישר לרבינו יעקב ז"ל מנא הני מילי [סוכה כ"ח ע"ב] תשבו כעין תדורו מכאן אמרו היו לו כלים נאים מעלן לסוכה וכו' אהא מתניתא קאי רב ואמר מאני מיכלא לבר מטללתא דתשבו בעינ' ובית העשוי לכבוד בעינ' כדאמרי' ברי' יומא [י"א ע"ב] ולאו אורח ארעא לעיולי מאני מיכלא כגון כלים שלשין בהם וטוחנין בהם ומבשלים בהם דלא חייבה תורה סוכה אלא בדברים שרגילין להיות לדירה ומאני מיכלא אין רגילין להיות בבית דירה אלא בחוץ בית האופים. ואותם בני אדם שממהרים להוציא הקערות ודומיהן מן הסוכה לאחר שאכלו בהם טועים הן דמפרשי טעמא משום מיאוס וליכא. וכן מוכיח בהלכות גדולות דמפרשי מאני מיכלא דמשהו בהו חמירא ואגני דליישי בהו ומאני מיכלא אבראי אבל מאני משתיא במטללתא דבבית נמי מייתו להו והוא הדין לקערות ולכל כלי מילי מאכל המביאין בבית.
